החוק #1 להצלחה במכירות, בדייטינג ובחיים - חוק הממוצעים (+משל הזורע)

חוק הממוצעים הוא אולי החוק הכי חשוב להצלחה ולא משנה מה התחום. החוק מעורר מוטיבציה והשראה ועוזר לנו להתמודד עם כישלונות ודחיות - עם המילה 'לא'. אני אסביר את החוק ואז אסביר את כל ההשלכות שלו. מציע לכם להישאר עד הסוף, כי זה רק הולך ומשתפר!

מהו חוק הממוצעים? חוק הממוצעים אומר שאם נעשה פעילות מסויימת מספיק פעמים, יופיע ממוצע, יחס בין הצלחות לכישלונות. למשל, ננסה למכור מוצר ל10 אנשים, ואחד יגיד כן (אולי אופטימי מדי אבל טוב להסבר). כמובן, ככל שהמוצר או ההצעה טובים יותר, הממוצע יהיה טוב יותר, ואנו נרגיש בנוח לדבר עם הרבה אנשים כי נדע שאנו יכולים לשפר את חייהם.

שיעור #1 - הממוצע נוטה לחזור על עצמו

מה זה אומר? זה אומר שאם נדבר עם עוד עשרה אנשים, נחווה עוד הצלחה. עכשיו אפשר לראות שכל כישלון מקרב להצלחה ולראות אותו כצעד נוסף שמקרב אותנו למטרה. בנוסף, עכשיו יש לנו שליטה בתוצאות שלנו. ברגע שאנו יודעים מה הממוצע שלנו, אנו יודעים מה אנו צריכים לעשות בשביל להשיג את התוצאות שאנו מעוניינים בהם. מה אם מישהו אחר מצליח 9 פעמים מתוך 10 ונתחרה איתו? אם נרצה לנצח, כל מה שנצטרך לעשות זה לדבר עם 100 אנשים, ונשיג 10. כמובן, חוק הממוצעים מדבר רק על הסתברות אבל הוא עדיין עובד בטווח הארוך.

שיעור #2 - הממוצע משתפר

דיברנו עם 10, השגנו אחד. דיברנו עם 10, השגנו אחד; דיברנו עם 10, השגנו 2! מה קרה? הממוצע השתפר. למה? כי אנחנו השתפרנו. דיברנו כבר עם עשרות אנשים ולכן לא יכולנו שלא ללמוד משהו. למשל, למדנו לזהות סוגי אנשים ואיך לדבר ולהתנהג עם כל אחד, מה מעניין כל אחד ומה מפחיד כל אחד ועכשיו אנו יעילים ואפקטיביים יותר.

כמה צריך בשביל להצליח? אתם עלולים לחשוב שצריך להגיע לפחות ל7 מתוך 10 אבל זה לא נכון. קודם כל, אם ננסה מספיק פעמים, גם יחס של 1:100 יספיק. אבל בבייסבול, לדוגמה, ממוצע החבטות הגבוה בהיסטוריה הוא 3.66 מתוך 10 על ידי טיי קוב, והוא הרוויח עשרות מיליוני דולרים.

שימו לב, שאם ממוצע החבטות שלו היה 3.66, המשמעות היא שהוא החטיא רוב הפעמים! וככה זה כמעט בכל תחום. האנשים המצליחים ביותר נכשלים רוב הפעמים, 6 או 7 פעמים מתוך 10, ורק אלה שחזקים מספיק להתמודד עם הכישלונות, משגשגים.

ומה הם הכשלונות האלה? חלקם 'באשמתנו' ויש ללמוד מהם ולהשתפר, וחלקם לא בשליטתנו. בברית החדשה מובא 'משל הזורע' שמתאר חלק מהפעמים שאנו נכשלים שלא באחריותנו ושאסור לנו לקחת באופן אישי או להיות קשים עם עצמנו בעקבותם.

המשל על הזורע - דברים שלא בשליטתנו

הזורע יוצא לשדה ומתחיל בעבודה. חלק מהזרעים נופלים בצידי הדרך, והציפורים אוכלות אותם. זרעים אחרים נופלים על אדמה סלעית ובגלל שאין הרבה אדמה, הם נובטים מהר; אך בגלל שהשורשים שלהם לא עמוקים, הם מתייבשים ומתים כשהשמש עולה. זרעים אחרים נופלים בין קוצים ונהרגים על ידם. לבסוף, חלק מהזרעים נופלים על אדמה טובה ומניבים פרי: חלק פי 30, חלק פי 60 וחלק פי 100.

1. הציפורים - הציפורים הן מטאפורה ללחץ חברתי שלילי ושיפוטיות מאחרים. אדם רוצה לקנות, להשתתף, לנסות משהו חדש אבל המכרים שלו מניאים אותו, והוא נכנע מפחד להיראות רע בעיניהם. כשזה קורה יש לנו שתי אפשרויות:

א. לרדוף אחרי ה'ציפורים' - אם נעשה את זה, ניאלץ לעזוב את השדה. משמע, נפסיק לעבוד, נבזבז זמן ונפספס הזדמנויות. אי אפשר לשכנע ציפורים להפסיק לאכול זרעים.

ב. להישאר בשדה ולזרוע - הדרך הטובה ביותר, והיחידה, שלנו להצליח.

2. זרעים חסרי עומק שמתייבשים עם זרוח החמה - מטאפורה לאנשים חסרי עומק, יציבות ושורשים. הם קופצים על כל הזדמנות בהתלהבות יתרה כי הם חסרי מרכז, ונראים מבטיחים; אבל הם מאכזבים במהרה ברגע שמופיע אתגר או בעיה, ולו הכי קטנים, כי הם חסרי עוצמה פנימית.

3. הקוצים - הקוצים הם מטאפורה להסחות דעת, דאגות וגורמים תפלים אחרים שמתחרים על הזדמנויות פז. למשל, אדם שלא מוצא זמן לקרוא ספר על ניהול זמן אפקטיבי או אדם שרואה סדרה בפעם השלישית במקום להתאמן.

4. האדמה הטובה והפירות - אם ננסה מספיק, חלק מהזרעים ייפלו על אדמה טובה, תמיד. וההצלחות שלנו יחזירו לנו חלק מההשקעות, לפעמים אפילו את כולן, ומעבר להן, בפעם אחת. אבל כל הצלחה תהיה שונה ויש לקבל את זה.

הדרך היחידה להגיע להצלחות הגדולות היא לעבור דרך כל הכישלונות וההצלחות הקטנות, והדבר החשוב ביותר הוא להמשיך לנסות - ולא משנה מה.

מקווה שנהניתם ושקיבלתם רעיונות והשראה. תודה לכם ונתראה בשבוע הבא! ;)

תרגיל עוצמתי ל ח י ס ו ל חרדה חברתית ופחד מאינטימיות

היום אני רוצה להציג בפנים תרגיל פשוט אבל סופר-עוצמתי ל ח י ס ו ל של חרדה חברתית ופחד מאינטימיות. אם תחשבו על זה, שני הפחדים האלה הם בעצם אותו פחד - הפחד מלהיחשף, מלהיות אמיתיים ואותנטיים כדי להימנע מחוויה של ביקורת, של שיפוטיות ושל הפסקת הזרם של אהבה מאחרים אלינו. לתרגיל שתי גרסאות ואת הגרסה החשובה יותר אציג בסוף.

יום אחד חבר שיתף אותי שיש לו פחד מאינטימיות. אינטימיות מתבטאת, בין היתר, בקשר עין עמוק ונינוח וחשבתי שבמקרה הזה, לקפוץ למים ולהתעמת עם הפחד 'פנים מול פנים' יכול לעבוד. בנוסף, בשלב זה בחיי תרגלתי מדיטציה כבר כמה שנים ותמיד הצעתי סוג כזה או אחר של מדיטציה לכל בעיה. לכן, הצעתי שנעשה מדיטציה שבה נשב אחד מול השני, נשים טיימר ל5 דקות ופשוט נביט אחד לשני בעיניים.. (מאז, כמובן, גיליתי שחשבו על זה לפניי ושזה נקרא Eye Gazing). התוצאה הייתה עוצמתית ביותר. גם לאחר המדיטציה הרגשנו הרבה יותר בנוח לשמור על קשר עין לפרקי זמן ארוכים והשיחה קיבלה גוון הרבה יותר אינטימי. אבל גילינו גם כמה דברים מטרידים. גילינו כמה שאנחנו ל א מסתכלים לאחרים בעיניים. באותה תקופה הייתי במערכת יחסים רומנטית עם מישהי ולפתע הכתה בי ההבנה שבמשך התרגיל הזה יצרתי קשר יותר ארוך עם חברי מאשר שאי פעם שמרתי איתה ברצף. א נ ח נ ו ל א מ ס ת כ ל י ם ל א ח ר י ם ב ע י נ י י ם. אנחנו תמיד מנסים למצוא תירוץ להסתכל לצדדים בשביל להימנע מהאינטימיות הזו התרגיל הזה הופך את הפחד שלנו על פיו. כאנו חשים פחד ואי-נוחות, אנו משדרים את זה ואחרים חווים אותם גם, לפעמים בלי לדעת למה.כשאנחנו מרגישים בנוח עם אינטימיות ועם יצירה של קשר עין, אנחנו משדרים תחושת ביטחון לאחרים באופן אוטומטי וטבעי. כתוצאה מכך, אחרים ירגישו נינוחים יותר במחיצתנו ויחושו שהם יכולים להיות 'עצמם' - אותנטיים ואמיתיים. התרגיל משפיע באופן ישיר על שפת הגוף שלנו ועל האנרגיה שאנו משדרים. על מנת לבצע את התרגיל, שבו מול חבר או חברה בצורה נוחה, לא רחוק יותר מאשר אורך היד שלכם, והביטו אחד לשנייה בעיניים. התרגיל בעיקר עוצמתי לזוגות משום שהוא מעצים את האינטימיות והקירבה בקשר. יכול להיות שתחוו מבוכה ואחד מכם, או שניכם, יתחיל לצחוק. חשוב לקבל את הצחוק והמבוכה, לאפשר להם להתרחש ועדיין להמשיך לשמור על קשר העין. בנוסף, חשוב לשים טיימר ולאתגר את עצמכם להמשיך עד שהטיימר מצלצל - כדי שלא יהיו תירוצים להפסיק מאי נוחות ;) 5-10 דקות הם התחלה טובה. תוכלו לנסות גם להחזיק ידיים תוך כדי. זה מהווה שלב מאתגר יותר לחלקנו מכיוון שהוא מגביר את האינטימיות ואת תחושת ה'ביחד'. כשתעברו את החלק הקשה, תחוו רגשות ומצבים חדשים. מ ד י ט צ י י ת - מ ר א ה זוהי הגרסה החשובה יותר מכיוון שאפשר לעשות אותה לבד, כל יום וכמעט בכל מקום. הדבר היחידי שהיא דורשת הוא - מראה. לא צריך אחרים ולכן אין תירוצים ;) במדיטצייה הזו, נעמוד או נשב קרוב למראה ונסתכל ל ע צ מ נ ו בעיניים. אם אתם מצליחים לראות את ההתקפות של עצמכם בעישון - אתם במרחק טוב ;) במדיטציה הקודמת האתגר היה בעיקר מבוכה. כאן, האתגר יהיה כל שארית של חוסר-קבלה עצמית או אפילו שנאה עצמית שנותרו בנו. החדשות הטובות הן, שברגע שאנו חווים ופוגשים את הדברים שיש בתוכנו, אנו יכולים סוף סוף לעבור אל מעבר להם. לכן, התרגיל הזה בעצם בונה קבלה ואהבה עצמית. כשאנו חווים פחד מאינטימיות, אנו מניחים שאנו פוחדים להיחשף מול אחרים בעוד שהרבה פעמים - אנו פוחדים להיחשף אפילו מול עצמנו. וזה הבסיס לתקשורת וליחסים שלנו עם הזולת. לפעמים אנחנו רואים את עצמנו כפרוייקט ולא כבני אדם, ולהסתכל לעצמנו בעיניים מזכיר לנו שאנחנו גוף, ושעמוק בפנים אנחנו ילדים ותינוקות והדבר יוצר חמלה, והבנה. יכול להיות שתחוו שחרורים של רגשות עמוקים ומודחקים בצורה של צחוק מהקלה, בכי וכו'. תנו לזה לקרות ותרגישו הרבה יותר טוב אחר כך ;) מקווה שנהניתם ושקיבלתם רעיונות והשראה. תודה לכם ונתראה בשבוע הבא! :)

על נפילה באהבה (Falling in Love)

בעקבות כמה סיפורים ששמעתי לאחרונה, עלה לי לכתוב את הפוסט הזה :)

אהבה רומנטית או 'התאהבות' היא אחת החוויות היפות ביותר בחוויה האנושית, אך היא טומנת מלכוד, ועליו ארצה לדבר כאן.

התאהבות שכזו נותנת לאדם (או לאישה) הצצה לגבהים שאדם יכול להגיע אליהם ולחוות - גבהים רוחניים, גבהים של אושר ואהבה, אך יש לשים לב - זוהי הצצה בלבד.

רגש האהבה מתרחש כתוצאה מפוקוס דומיננטי בדברים חיוביים ורצויים באדם אחר.

בסדנאות שהייתי מעביר, הייתי נותן למשתתפים לעשות רשימה כמה שיותר ארוכה של דברים שהם אוהבים באנשים, והרבה מהם גילו שהם חווים מעין התאהבות באדם. הניסיון שלי הראה לי שבאמצעות התרגיל הזה יכולתי תוך כמה דקות להרגיש אהבה שעולה על גדותיה לאנשים ש'שנאתי' עד אותו רגע (או לפחות טיפה כעסתי עליהם חח).

תרגול שכזה מאפשר להגיע לאותם גבהים בכוחנו שלנו, ומחזק אותנו, הופך אותנו לעצמאיים ומאפשר לנו למצוא אושר ואהבה ללא-תנאים (המשמעות האמיתית של המושג, אהבה שלא תלויה בתנאים חיצוניים, אפילו ההתנהגות של האדם השני). אותה התחזקות מושגת במדיטציה. האם מגלה שהאהבה נמצאת בתוכו, ואינה תגובה לאדם האחר.

אבל ב"התאהבות" מתרחשת תופעה שונה. שהיא יפה, אך מעט מבלבלת הרבה אנשים. בהתאהבות רגילה, אנו פוגשים אדם שמאוד קל לנו לאהוב. הוא שופע תכונות חיוביות מבחינתנו, והן בולטות כמו פצעונים על פנים של מתבגר (רק בקטע טוב… 🤔😂 ). מצד אחד, זהו אירוע יפהפה, משמח ומעורר תקווה. אך משום שכל כך קל לנו להתפקס בחיובי שבאחר, שרירי המיקוד שלנו מתחילים להתנוון.

אם תרגיל של מציאת דברים חיוביים באדם, או מדיטציה משולים לאימון במכון כושר, אז התאהבות משולה לשהייה בחלל, ללא כוח כבידה. בשני המקרים תוכל להרים משקלים מרשימים, אבל חוויה אחת מחלישה אותך בעוד השנייה מחזקת אותך.

כשאנו "מתאהבים" אנחנו הופכים להיות תלויים באדם השני - בנוכחות שלו, כדי להרגיש טוב ובהתנהגות שלו. אנחנו טועים וחושבים שהוא המקור לאושר ולאהבה שלנו כשבמציאות, הסיבה לאיך שאנו מרגישים הוא תמיד הצורה שבה אנו מתמקדים (בשלילי או בחיובי, ברצוי או בלא-רצוי).

נשמע רומנטי לחשוב שהאדם השני גורם לנו לאושר, אבל אותה אמונה גורמת מהר מאוד לכעס. אם אנו מאמינים שהאדם השני יכול לגרום לנו לאושר או לסבל, ברור שנכעס עליו כשהוא לא מבצע את "תפקידו" - לגרום לנו להיות מאושרים.

או אז, אנו מוצאים את עצמנו חסרי שליטה. אנחנו מגיבים לנסיבות ונותנים להם לקבוע איך אנחנו מרגישים (משהו "רע" קורה ואנחנו מרגישים רע, משהו "טוב" קורה, ואנו מרגישים טוב.)

אבל לדעתי, כולנו נולדנו לחופש וחופשיים אנחנו צריכים לחיות. והחופש הכי בסיסי שלנו הוא לבחור במה להתמקד (פוקוס), לבחור איך אנחנו מפרשים ואיך אנחנו מסתכלים על מה שאנו רואים, וכך תמיד ליצור חוויות רגשיות מעצימות. העולם הוא פשוט אוצר של הזדמנויות להעריך, לאהוב ולהגיד תודה, וכשמשהו או מישהו לא מתנהגים כמו שהיינו רוצים - זוהי תמיד ברכה, כי היא מאפשרת לנו לאתגר את עצמנו ואת האהבה שלנו וללמוד לאהוב יותר ולהיות מאושרים ללא תנאים :)

חיי הרווקות אומנם בודדים לפעמים אבל הם טומנים בחובם הזדמנות למצוא אושר וסיפוק עצמאיים בחיים, שלא תלויים באחרים. אין אדם מושך, לדעתי, כמו אדם מאושר והרבה פעמים בשיא האושר והסיפוק העצמאיים אנחנו אכן מושכים בן או בת זוג. האתגר הוא לא להפוך את הפרס למפלה ;)