מדיטציית אמון (Trust Meditation)

אם היה לי מבטא בריטי ולירה שטרלינג על כל פעם ששאלו אותי איזו מדיטציה אני מתרגל, הייתי ג'יי קיי רולינג.

אני מתרגל מדיטציה כבר 8 שנים ולפני כמה חודשים המדיטציה שלי השתנתה והגיעה למה שנראה כרגע כפריחה הסופית שלה (עד להתפתחות הבאה). בעקבות השינוי, הרגשתי שאני חייב להבדיל אותה ממה שעשיתי עד עכשיו. וכך התחלתי לחפש שם. השם שנתתי לה הוא "מדיטציית אמון" (Trust Meditation).

אני קורא לה כך קודם כל משום שהיא דורשת אמון - אי אפשר לתרגל אותה בלי אמון.

ומשום שהיא בונה אמון. (לא מפתיע - כמו שריר, כשנותנים אמון, כלומר כשמשתמשים בו, הוא מתחזק💪)

מה היא מדיטציית אמון❓ (יש סיכום של משפט וחצי בסוף הפוסט)

מדיטציית אמון באה מתוך הנחה שיש בגוף שלנו ובתודעה שלנו חוכמה אינסופית, שהטבע שלנו, המצב הרגיל שלנו הוא של בריאות מושלמת, אהבה, אושר ושלווה, ושאם לא נפריע לעצמנו, אנחנו נעבור תהליך ריפוי טבעי ואוטומטי שיביא אותנו בדיוק למצב הזה - בריאות מושלמת, אהבה, אושר ושלווה.

אם רק נאפשר לזה לקרות, זה יקרה מעצמו, ומהר יותר ממה שאנחנו חושבים ;)

⏰ מדיטציית אמון היא לא על זמן, אנחנו לא שמים טיימר - אנחנו פשוט נותנים אמון, סומכים על עצמנו ועל התהליך ונותנים לעצמנו כמה זמן שרק צריך. אנחנו נותנים אמון שאנחנו נדע מתי להפסיק. ואם אנחנו לא יודעים מתי להפסיק, אנחנו מאמינים שנלמד עם הזמן. (אם למישהו יש שאלות על זה, מוזמנים לשאול ^^)

עדכון #1 - אני כן שם טיימר אבל בשעון יד ולא בפלאפון. אני שם טיימר על 20 דקות רק בשביל שיהיה לי מושג על הזמן. כשהוא מצפצף אני מכבה אותו וממשיך כמה שמרגיש לי :)

עדכון #2 - מאז כתיבת המאמר הזה המדיטציה שלי עברה הרבה אבולוציות, בעיקר בנוגע לעניין הזמן. לחצו כאן כדי לראות איזו מדיטציה אני מתרגל עכשיו.

* מה אני עושה במדיטציית אמון?

כלום. ה"חוק" היחיד שלי הוא שאני בעיניים עצומות. חוץ מזה, אני יושב בגב זקוף על כיסא, אבל גם זה לא תמיד. אם המדיטציה אורכת יותר מחצי שעה, אני לפעמים צריך מנוחה ואני אתן לעצמי להישען עד שאני מתאושש. אני לא נלחם בגוף שלי, אני נותן בו אמון :)

"אז מה אתה עושה? אתה מתרכז בנשימות שלך?"

לא. כמו שאמרתי, אני לא עושה כלום. הנשימה ממשיכה מעצמה ואני סומך על הנשימה שלי שהיא תהיה בדיוק מה שאני צריך ותגיע בדיוק לאן שהיא צריכה להגיע. לפעמים אני מקבל השראה לנשום עמוק, ולפעמים ההשראה נמשכת כל המדיטציה ולפעמים לא. אני סומך על התהליך, על עצמי, על הגוף שלי, על המדיטציה.

למיינד המערבי קשה לחשוב על זמן ביום שבו לא עושים כלום. גם אז הוא שואל "אז מה עושים בעצם?". כמו שד"ר וויין דייר אמר "We are human beings, not human doings."

מדיטציה היא זמן ביום שאנחנו מקדישים ל'להיות' - להוויה, ולא לעשייה.

* "אתה מנסה לא לחשוב?" 🤯

חשיבה היא דבר טבעי בבני אדם, וכך גם אי-חשיבה. אין לי שום בעיה עם מחשבות בזמן המדיטציה. אני תמיד יוצא ממדיטציה כשאין לי שום ספק בתוכי לגבי שום דבר בחיים שלי. אני מגיע לבהירות גבוהה מאוד. המחשבות, המיינד, מסדרים את עצמם באופן טבעי ואוטומטי וכשאין צורך יותר לחשוב, כל מה שנשאר הוא שקט. (עד המחשבה הבאה ;) )

* "אבל אסור לזוז נכון? מדיטציה היא עניין מאוד רציני!" 🧐

מחשבות ואמונות יוצרות (או מתחזקות) שדות אנרגיה בגוף שלנו. כשהמיינד שלי מתנקה ממחשבות מיותרות ומאמונות מגבילות, גם האנרגיה השלילית רוצה לעזוב את הגוף, לכן בכלל לא נדיר שאני אתמתח בזמן המדיטציה. מתיחה של איברים מסויימים מלווה בתחושה של זרם כמעט חשמלי של אנרגיה שעוזבת את הגוף. (זה יכול להיחוות כצמרמורת ובמקרים קיצוניים של שחרור רציני של אנרגיה/ טראומה התנועה של האנרגיה יכולה להיחוות כמעט כמו אורגזמה כלל-גופנית קטנה.)

ברוב רובה של המדיטציה אני יושב אבל לפעמים יש לי השראה לקום ואני נותן לעצמי לעשות זאת.

* לפעמים אני מרגיש רע במדיטציה: אני כועס, משתעמם, חסר סבלנות, מדוכא, וכו'. זה בסדר. כמו שהגוף מרפא את עצמו, גם המערכת הרגשית שלי מרפאת את עצמה ולפעמים הדרך כוללת תחנות ביניים. לקפוץ מייאוש לאושר זה כמו לנסות להגיע מישראל לאמסטרדם בכמה שניות - זה בלתי אפשרי. המסע יכלול בדרך כלל תחנות ביניים כמו: זעם, אשמה, ספקות עצמיים, בלבול, שיעמום, תקווה, אופטימיות וכו'... אני נותן אמון בתהליך ובהוויה שלי, ומעולם לא התאכזבתי.

* "אתה מקשיב למדיטציה מודרכת? אתה מודט עם מוזיקה?"👩‍🎤🎶🎵

הנשמה שלנו יודעת בדיוק איפה אנחנו, בדיוק מה אנחנו רוצים ומדריכה אותנו בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות בשביל להגיע לשם באמצעות השראה ואינטואיציה (ועוד כמה דברים.). או בקיצור - אני לא צריך הדרכה חיצונית, של מישהו אחר - ההדרכה שלי באה מבפנים.

אני לא משתמש במוזיקה משום שאני רוצה שהמדיטציה שלי תכין אותי לחיי היום יום, אחרת - אין בה תועלת. כשלקוח (או הבוס שלי) שלי מעבירים עליי ביקורת או צועקים עליי, לא תהיה מוזיקה מרגיעה שתעזור לי להישאר שלו 🧘‍♀🧘‍♂

* אם מתאים לכם, אתם מוזמנים לנסות 'לשים כוונה' בתחילת המדיטציה, אפילו בקול רם. ה'כוונה' היא כמו זרע מחשבתי-אנרגטי שגדל באופן טבעי עם כל שנייה שעוברת, בין אם אנחנו מנסים ובין אם לאו.

דוגמה ל'הנחת כוונה' (בנאמרת 'בלב' או בקול רם בתחילת המדיטציה): "אני שם כוונה שבמדיטציה הזו אסמוך על עצמי ועל הגוף שלי ולאט לאט אחווה יותר ויותר שלווה ושקט. אני שם כוונה שככל שהזמן יעבור במדיטציה, אני אתמלא באנרגיה כך שאצא ממנה רענן ומוכן להמשך היממה. אני שם כוונה לדעת מתי נכון לי לסיים את המדיטציה."

כמובן שבכל פעם תוכלו לשים כוונה שונה בהתאם למה שאתם רוצים וצריכים :)

מדיטציה היא מיקרוקוסמוס של החיים, או החיים בזעיר-אנפין (קצת עברית, מה קרה?). ככל שלמדתי לתת אמון בעצמי, בגוף שלי, במדיטציה ובתודעה שלי, למדתי יותר לתת אמון מלא בחיים ובבני אדם - לא במובן שאני מאמין שהם יעשו מה שאני רוצה, אלא במובן שכל בן אדם הוא חלק מהיקום הזה ואני יודע ב100% שהיקום הזה תמיד פועל לטובתי הגבוהה ביותר 🙏

* איך אתה יודע אם 'הצלחת'? אני יודע שהצלחתי אם התיישבתי, ועצמתי עיניים. אפילו אם הפסקתי אחרי כמה שניות או דקות. אני מכוון הכי גבוה שיש אבל הסטנדרט שלי להצלחה במדיטציה הוא מינימלי - הכי נמוך שיש, כך שכל מדיטציה אצלי היא הצלחה. וזו אחת הסיבות שלא פספסתי אפילו יום אחד של מדיטציה כבר יותר מ8 שנים. איך אפשר להפסיק משהו שמנצחים בו כל יום? ;) אלה שיש להם סטדרט גבוה יותר - לא מתמידים כי הם מרגישים שהם נכשלים כל הזמן.

לסיכום: אני עוצם עיניים, יושב בגב זקוף (אלא אם כן אני עייף/ כואב לי), מודט כמה זמן שצריך, נותן למה שקורה לקרות ומאמין שמה שצריך לקרות, יקרה ;) )

תודה :) ותרגישו חופשי לשאול שאלות ❤❤❤

להעמקה נוספת בעקרונות שהזכרתי כאן, לחצו כאן :)