קטע מתוך הלייב האחרון שעשיתי לקהילץ ההתפתחות האישית הסגורה למשתתפי קורס "רמות התודעה" שהוצאתי לאור לא מזמן
רוצים להצטרף לקהילה? לחצו כאן: https://bit.ly/3qzFdUj
top of page
בחברה שלנו, משתמשים במילה חוכמה ואינטליגנציה כמעט כמילים נרדפות. אבל לפחות מבחינתי, יש להן משמעות כל כך שונה, שלפעמים (לפחות סטטיסטית) היא ממש הפוכה.
אינטליגנציה היא כלי, היא כמו כוח, או יכולת. אבל היא נייטרלית - אפשר להשתמש בה 'לרעה' או לטובה. ממש כמו שאם אנרגיה אטומית אפשר להאיר את כל העולם בצורה ירוקה - או להשמיד אותו. אבל עוד קצת על זה אחר כך...
חוכמה היא השימוש הנכון באינטליגנציה כדי ליצור חיים מאושרים לעצמנו ולפעול בצורה שהיא Win-Win: למען עצמנו, למען אחרים, ואפילו למען העולם כולו. כחוק: ככל שאדם חכם יותר, הוא בהכרח גם מאושר יותר ואוהב יותר בהווייתו.
ולהפך - ככל שאדם מאושר יותר ואוהב יותר, אפשר לדעת כמה הוא חכם באמת.
עכשיו, האם יש קשר בין חוכמה לבין אינטליגנציה, או שהם הפכים? בואו נבדוק.
יצא לי להכיר אנשים אינטליגנטים בטירוף (הרבה יותר ממני), שהשתמשו באינטגלינציה שלהם כדי לאמלל את עצמם ואחרים. הם היו מבלים שעות בלנסות לשכנע אותי שמשהו לא בסדר איתם או שהעולם הוא מקום רע ומסוכן. המון אינטליגנציה, קצת מאוד חוכמה.
למעשה, חלקים גדולים מהמין האנושי נמצאים במצב דומה: יש לנו, לאנושות, מספיק כוח בשביל להפוך את העולם לגן עדן שופע לכולם - אבל חלקנו עסוקים בויכוחים טיפשיים ובמלחמות על דברים טיפשיים. שלום העולם תלוי באחוז האנשים שיצליחו לפתח חוכמה.
מצד שני, יצא לי להכיר אנשים לא-מאוד-אינטליגנטים... אנשים שלא יודעים כמעט אנגלית, לא למדו בבית ספר ולא קראו כמעט שום ספר בחייהם - אבל חכמים מאוד. שחיים לפי עקרונות פשוטים של כבוד, השקעה, אהבה - ועל כן הם מצליחים מאוד (כמובן שמבחינתי, הצלחה אמיתית היא להיות מאושר).
יש ילדים שכבר בגיל קטן מדגימים חוכמה גבוהה מאוד. על ילדים כאלה נוטים, בחברה שלנו, להגיד שהם "נשמות עתיקות".
אבל יש עוד לומר על הקשר בין אינטליגנציה לחוכמה, והוא: איך אינטליגנציה הופכת לחוכמה, ואיך חוכמה מגבירה את האינטליגנציה
אינטליגנציה מונעת מספק. האינטלקט גדל על ידי הטלת ספק, על ידי בחינה מחדש, על ידי שאילת שאלות.
חוכמה מונעת מאמון. לא אמון במשהו ספציפי, אלא אמון כללי שנמצא תמיד ברקע. אמון בעצמנו, בעולם (/יקום/אלוהים), באחרים, בטבע...
אז איך אינטגלינציה הופכת לחוכמה? אינטליגנציה הופכת לחוכמה כי בשיא של האינטליגנציה קורה דבר נפלא. האינטליגנציה הטילה ספק בכל כך הרבה דברים, שבסוף לא נותר דבר להטיל ספק חוץ מ - בעצמה! ובספק עצמו!
האינטליגנציה או-אז מבינה שהיא אינה שיא ההבנה, ומפנה מקום לחוכמה ולאמון.
מצד שני, חוכמה רוצה לעשות טוב וליצור טוב. אבל ללא אינטליגנציה - היא קצת עקרה. אי אפשר לעשות דברים משמעותיים (מבחינת גודל) ללא אינטליגנציה. אדם חייב לדעת לתקשר, לבנות, לארגן, לסדר, לתכנן - בשביל להשפיע לטובה בצורה עוצמתית! לכן, האדם החכם לומד. והוא לומד בקלות. בצורה מדוייקת, יעילה ואפקטיבית. בשביל עצמו. ובשביל אחרים. ובשביל העולם. בשביל לעשות טוב.
וזה הקשר שבין חוכמה לבין אינטליגנציה :)
מקווה שנתרמתם ונהניתם, אייל רביד :)
רוצים ללמוד עוד על רמות תודעה וחוכמה ואיך להגביר את רמת התודעה שלכם?
לחצו כאן כדי לקבל פרטים על 'קורס רמות התודעה' (או בקרו בחנות באתר) :)
לכל אחד מאיתנו יש (לפחות) חמישה גילאים, אבל רוב האנשים מכירים רק אחד מהם - הגיל הפיזי (וגם אותו לא עד הסוף).
וכשמכירים רק את הגיל הפיזי, ולפיו מנסים לשפוט את היכולות הכלליות של אדם - אין ספק שיש כל כך הרבה בלגן בעולם ;)
להלן ארבעת הגילאים:
1. הגיל הפיזי - היה נחמד אם הגיל הפיזי שלנו היה מתחיל כשהיינו נולדים והיה מושפע רק מתנועת השעון. כך כל לכל בני השלושים היה אותו גיל פיזי. אבל האמת היא שזה לא עובד ככה. הצורה שבה אנו חושבים, אוכלים, נושמים וחיים משפיעה מאוד על הגיל הפיזי שלנו ויכולה לגרום לנו להזדקן יותר מהר או להישאר 'צעירים' ובריאים לאורך יותר זמן.
2. הגיל הרגשי - או בשמו האחר "בגרות רגשית". ככל שאדם יותר 'בוגר' בגילו הרגשי, הוא יותר יציב רגשית והחלטותיו פחות מושפעות מרגשנות.
חשוב להבהיר - זה לא אומר שהוא מרגיש פחות או שהוא נהיה חסר רגש ואדיש. זה אומר רק שהוא פחות נתון לאובר-רגשנות, פחות נתון להתקפים של זעם ושל כל שאר הרגשות הלא-נעימים.
יש לציין - כמעט ואין קשר בין שני הגילאים הראשונים. ישנם ילדים בני 4 עם בגרות רגשית של אדם בן 60, ויש אנשים בני 60 עם בגרות של ילדים בני 4.
אה, שנייה - שכחתי! כבר המציאו לאנשים מהסוג השני שם - פוליטיקאים!
3. הגיל המנטלי - ככל שאדם יותר בוגר מנטלית, אנחנו קוראים לו יותר 'אינטליגנט'. אינטליגנציה מורכבת (לפחות מבחינתי) משני חלקים: א. ידע - ולכן ככל שאדם צובר יותר ידע, הוא נחשב ליותר אינטליגנטי. כמובן, ככל שהידע יותר רלוונטי ושמיש (או פרקטי), כך יותר טוב. לדעת את השמות של כל נשיאי ארה"ב לפי סדר כהונתם כנראה לא עזר לאף אחד להשיג מטרות משמעותיות בחיים שלו. ב. מניפולציה - הכוונה פה היא לא למניפולציה בקונוטציה שלילית, אלא פשוט ליכולת לסדר ולהשתמש בידע בשביל להשיג מטרות*** (תזכרו את הכוכביות!). כמובן, גם כאן - הקשר בין שלושת הגילאים קיים, אבל הוא הרבה יותר רופף ממה שרוב האנשים חושבים:
הקשר בין הגיל הפיזי והגיל המנטלי - כן, כל רגע, שעה ויום שעוברים נותנים לאדם עוד הזדמנות להתבגר מנטלית, אבל הוא לא בהכרח משתמש בה. ועל כן, שוב, תוכלו למצוא ילד בן 20 שקרא מאות ספרים איכותיים ויודע לעשות המון דברים פרקטיים בתחומים שונים, ואדם בן 80 שלא קרא אף ספר בחייו ושלא רכש הרבה כישורים בחיים שלו.
בנוגע לגיל המנטלי, נהיה חייבים להגיד שיש אנשים שהגיל המנטלי היחסי שלהם הוא 100,200,400 ואף הרבה יותר. הרי איך תשוו אדם בן 80 חסר השכלה לאדם בן 80 שלמד כל החיים שלו?
הקשר בין הגיל הרגשי לגיל המנטלי - ככל שאדם יציב יותר רגשית, הסיכוי שהוא יוכל להתרכז וללמוד דברים איכותיים וברי יישום גדל. אחרת, אם הוא מונע מפחד, לדוגמה, הוא עלול לא להיות מסוגל להתרכז וללמוד לעומק, לדוגמה, תאוריות קונספירציה. הרבה ידע = 0 שימושיות. אם הוא מונע מקנאה והערצה - הוא עלול לבלות אלפי שעות בקריאת צהובונים. הרבה ידע ריכולתי = 0 שימושיות.
4. הגיל האסטרלי - הגיל האסטרלי נוגע לחוכמה ולנוכחות.
א. חוכמה - ככל שאדם בוגר יותר אסטרלית הוא חכם יותר. עכשיו, זוכרים את הכוכביות שהיו בגיל המנטלי? יש הבדל בין אינטליגנציה לבין חוכמה.
אינטליגנציה היא כלי, היא כמו כוח, או יכולת. אבל היא נייטרלית - אפשר להשתמש בה 'לרעה' או לטובה.
חוכמה היא השימוש הנכון באינטליגנציה ליצור חיים מאושרים לעצמנו ולפעול בצורה שהיא Win-Win: למען עצמנו, למען אחרים, ואפילו למען העולם כולו. כחוק: ככל שאדם חכם יותר, הוא בהכרח גם מאושר יותר ואוהב יותר בהווייתו.
ב. נוכחות - ככל שאדם בוגר יותר אסטרלית הוא נוכח יותר ברגע. הוא מסוגל לראות יותר ולהבין יותר (כמובן, הכוונה כאן אינה לראייה פיזית או להבנה מנטלית, אלא לגרסאות הרוחניות והגבוהות יותר שלהן).
המשמעות האמיתית של 'ניסיון חיים' - לא מספיק לשרוד ולחיות כמה עשרות שנים בשביל לפתח חוכמה. צריך להפיק משהו מהניסיון הזה.
אדם יכול לחיות 80 שנה אבל אם הוא לא היה נוכח בחיים שלו, וברגעים משמעותיים, זה כאילו שהוא לא באמת היה שם - ולכן, הוא כאילו 'לא למד כלום'. אלה הם האנשים שחוזרים על הטעויות שלהם שוב ושוב - הם כאילו לא לומדים (או לפחות לומדים לאט מאוד).
מצד שני - אדם שנוכח ב100%, אפילו אם הוא נוכח ברגע מאוד בנלי יכול להבין את הדברים הכי עמוקים בנוגע לקיום. מה יותר בנלי מלהישעו על עץ ושייפול לך תפוח על הראש? אבל ניוטון היה גאון - וחכם. ולכן, הוא השתמש ברגע בנלי שכזה בשביל לקדם את האנושות צעד אחד עצום קדימה.
יש ילדים שכבר בגיל קטן מדגימים חוכמה ונוכחות גבוהים מאוד. על ילדים כאלה נוטים, בחברה שלנו, להגיד שהם "נשמות עתיקות".
5. הגיל הרוחני של כולנו הוא אינסוף משום שזהו הגיל של הנשמה - והיא תמיד הייתה, ותמיד תהיה.
מקווה שנתרמתם ונהניתם, אייל רביד :)
רוצים ללמוד עוד על רמות תודעה וחוכמה ואיך להגביר את רמת התודעה שלכם?
לחצו כאן כדי לקבל פרטים על 'קורס רמות התודעה' (או בקרו בחנות באתר) :)
bottom of page