top of page

דמיינו שאתם צריכים להסביר למישהו על תחום שאתם *ממש* מבינים בו. תבחרו תחום פרקטי, כמו אימונים, העבודה שלכם, או אפילו בישול/ שופינג. והוא מתחיל מאפס. אם תסבירו את כלללל מה שאתם יודעים כנראה שהוא יאבד אתכם.


או שהוא בכלל לא יזכור מה היה השלב הראשון. הוא עלול להרגיש שכל העניין גדול עליו או מסובך מדי. או שזה לא בשבילו. אין לו זמן. יותר מדי מחוייבות וכו' וכו'. יצא לי ללמד הרבה אנשים בתחומים שונים ומה שלמדתי זה לא לנסות להפיל על אנשים את כל מה שאני יודע אלא לתת להם רק את הצעד/ים הראשון/ים. כי מה שלמדתי מניסיון (גם אתם למדתם את זה במקרה?) זה שאם אני מספר להם על כל השלבים, הם לעולם לא יתחילו.


אז פתרנו את הבעיה הזו. כל הכבוד! אבל אז, כמו בחיים, כשפותרים בעיה אחת, אנחנו נתקלים באתגר הבא (אחרת איך נהיה מאסטרים?). האתגר הבא הוא שהתלמיד/ המאומן המתחיל ייתקל בבעיה, או בקושי. וזה בטוח יקרה. כי זה חלק מהתהליך.

הביטו רגע בגרף שבסרטון (3:50). זהו גרף ההצלחה. הוא מתאר התפתחות של חברות, של מניות ושל הרבה דברים אחרים. הנפילות, הכשלונות והטעויות הם חלק ממנו. הם חיוניים להצלחה ולהתקדמות, אבל על זה בפעם אחרת.


המתאמן החדש ייתקל באתגרים והטעות שהרוב עושים (מניסיון) היא זו: הם חושבים לעצמם: "המורה/ הקואוצ'ר טעה." או "זה לא בשבילי. זה לא עובד. אני צריך משהו אחר. המורה לא טוב וכו'."


אלו המסקנות שרוב האנשים מגיעים אליהם וקולם יותר לא נשמע. הם לא יוצרים קשר כי הם מניחים שמה שהמורה נתן להם את כל מה שהיה לו לתת, את כל מה שהוא יודע.


אני תמיד משתדל להניח שאם מישהו נתן לי עצה, או לימד אותו משהו - אז קיבלתי 1% מהידע שלו. יש לו עוד הרבההההה להציע לי. התשובה היא תמיד לחזור. לחזור עם הבעיה, לחזור עם הקושי. בוא ניקח דוגמה:


אני אשלח מישהו לעשות מדיטציה והוא יגלה שהוא לא עשה שום דבר אחר חוץ מלחשוב. מה שהוא לא יודע זה שאין אדם שלא חושב בזמן מדיטציה. כל הפואנטה במדיטציה הוא לחשוב, בשביל להתאמן בלהחזיר את תשומת לנשימה (תלוי במדיטציה.) ומשתפרים בזה עם הזמן - הרעיון הוא להמשיך לתרגל. אבל הוא לא לעולם לא ישמע את זה. הוא יפסיק ולא ייצור קשר.


אולי אדבר עם מישהו על החשיבות של לקרוא ספרים. אבל הוא יגלה שהוא סיים את הספר והוא לא זוכר ממנו כלום. שלא לדבר על ליישם. אבל מה שהוא לא יודע זה שעצם התובנה הזו תגביר את הריכוז שלו בפעם הבאה. ספרים טובים נועדו שיחזרו אליהם מכיוון שאנחנו מסוגלים לקבל מספר (או מכל יצירת אומנות אמיתית) רק מה שאנחנו מוכנים לו. יש ספרים שקראתי 20 עם והרבה שקראתי 3-5 פעמים. הוא לא ישמע את זה כנראה.


אולי נקבע שהוא הולך להתחיל לאכול בריא. הוא יתחיל אבל יגלה שזה לא טעים לו: "החיים קצרים ויותר חשוב לי להנות מהדברים הקטנים, כמו אוכל, מאשר להיות בריא." אבל מה שהוא לא יודע זה שתוך 20-30 יום בלוטות הטעם מתרגלות ואוכל בריא הופך להיות אפילו יותר טעים ממה שאוכל-לא-בריא היה אי פעם. (משהו שהרבה אנשים לא יודעים… אם תרצו לשמוע על זה עוד, דברו איתי ;) )


אלה היו שלוש דוגמאות לקשיים שאדם יכול להיתקל בהם כשהוא מתחיל משהו אבל יש עוד אלפים לאורך הדרך. ואי אפשר לדעת במה אדם ייתקל, אז לא רלוונטי לנסות להזהיר אותו מראש ברוב הפעמים. הפיתרון - לחזור ולשאול, להציג את הבעיה. אתם תופתעו ;)


(הצגתי צד אחד של הפיתרון. הפיתרון של נותן העצה/ הקואוצ'ר הוא ליצור קשר אחרי כמה ימים מתוך ידיעה שהאדם נתקל בקושי.)


*התוכן במאמר מצומצם בשביל לשמור על האורך. צפו בסרטון לעוד.

 
 

אז אתמול מישהו שאל אותי איך הצלחתי להתמיד כל כך הרבה שנים במדיטציה ושלושה דברים עלו. מה שמעניין הוא שבטריקים האלה השתמשתי בשביל ליצור הרבה הרגלים אחרים: אכילה בריאה, קריאה של מאות ספרים ועוד. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תשאלו את עצמכם: איזה הרגל הייתם רוצים ליצור בחיים שלכם עכשיו? וכשאתם קוראים, תחשבו איך אתם יכולים ליישם השיטות האלה בעצמכם ולשנות החיים שלכם ;)


1. אנחנו הממוצע של חמשת האנשים שאנחנו מסתובבים איתם הכי הרבה. כשהתחלתי למדוט, לא הכרתי אף אחד שעושה את זה ועבר הרבה זמן עד שהכרתי. אז איך עשיתי את זה? רימיתי. בוא נקרא לטריק הראשון "שטיפת מוח מבחירה." במקום להקיף את עצמי בכאלה שמתרגלים מדיטציה, קראתי ספרים ושמעתי של אנשים שעושים מדיטציה (ולא בהכרח הרצאות וספרים על מדיטציה, אגב.). מה הי קורה לכם אם הייתם עושים את זה? המוח שלכם כנראה היה מניח שזו הנורמה והיה גורם לכם להתחיל לעשות מדיטציה מתוך לחץ חברתי.


כן, יש דבר כזה לחץ חברתי חיובי אם אנחנו יוצרים ומעצבים אותו באופן מודע. מה יקרה אם במקום לשמוע מוזיקה בדרך לעבודה תשמעו הרצאה החשיבות של אימון גופני/ אכילה בריאה/ מדיטציה או עבודה קשה? (הכניסו פה את ההרגל שאתם מנסים ליצור)


2. המוח שלנו בנוי בשביל להימנע מכאב ולחתור לעונג וזה גם משהו שמקבלים מלהקשיב להרצאות ולקרוא ספרים בנושא אבל אני לקחתי את זה צעד אחד קדימה. אולי יותר מדי צעדים קדימה ;)


יצרתי בראש שלי סיפור שלם על מה יקרה אם אני לא עושה מדיטציה ומה יקרה אם אני כן אעשה מדיטציה:


מה יקרה אם אני כן אעשה מדיטציה:

בריאות - כשאני עושה מדיטציה אני הופך להיות מאוד קשובל גוף שלי וקשה לי לאכול (לשתות) ולא בריא. כל "פשע" נגד הגוף שלי מורגש פי 10. בעתיד זה יהפוך אותי להרבה יותר בריא, יגרום לי להזדקן יפה, לחיות יותר ולהיות במיטבי עד סוף חיי.

יחסי אנוש - כשאני עושה מדיטציה אני מכיר את עצמי ברמה הכי עמוקה שיש ובגלל זה אני מבין גם אחרים הרבה יותר טוב. מדיטציה מכפילה את רמות האמפתיה של המודט (הוכח מדעית הרבה מאוד פעמים.) בעתיד זה יאפשר לי להיות מוקף בחברים מדהימים, ליהנות ממערכות יחסים מספקות ומפרות, להבין בני אדם ואת עצמי ולהיות אהוב.

חוכמה - כשאני עושה מדיטציה הראש שלי הופך להיות מסודר להפליא, אני זוכר דברים בקלות ויכול להתנסח בצורה מאוד ברורה וחדה. אני מסוגל להבין בעיות ותהליכים מורכבים ולראות את התמונה הגדולה. בעתיד זה יכול לאפשר לי לעזור לאחרים בצורה הכי טובה שאני יכול, להרוויח המון כסף ובאופן כללי לחיות את החיים הכי טובים שאני מסוגל להם.

בריאות רגשית - בכל פעם שאני עושה מדיטציה אני מתאפס. הגוף מתנקה מאדרנלין, קורטיזול והורמוני לחץ אחרים. אני הופך להיות שלו, אוהב ממוקד, משוחרר, שמח יותר. אני צוחק ומחייך יותר בקלות כי אני רפוי יותר ועוד. בעתיד זה יאפשר לי להרגיש מסופק, אוהב, מוגשם, מאושר וכו' - הדברים שהכי חשובים לדעתי וגם יהפוך אותי למישהו שאנשים מחפשים את חברתו כי כיף להימצא בנוכחות מישהו עם אנרגיה טובה.


זה כלום. פעם כתבתי יותר מ10 עמודים על סיבות לעשות מדיטציה ועוד לא סיימתי 😅 אבל הבנתם את הרעיון.


מה יקרה אם לא אעשה מדיטציה:

אשמור על זה קצר - אני רואה את עצמי משתגע. לא מסוגל לעבוד ולתפקד, והולך לאיבוד בכל תחום בחיים.

בין אם הסיפורים האלה שאני מספר לעצמי נכונים או לא, אתם כולים לראות איך אני לא צריך כוח רצון בשביל לעשות מדיטציה. מעבר לזה, אני אצטרך הרבה כוח רצון *לא לעשות מדיטציה*. למעשה, הניחוש שלי זה שגם אם מישהו יציע לי המווווון כסף בשביל שאני אספיק למדוט (אני לא אנקוב במספר כי אתם לא תאמינו לי) אני לא אעשה את זה. בואו נמשיך.


3. לשים לב לדברים הקטנים:

להגזים תוצאות וסכנות ולספר סיפורים זה רצוי ביותר אבל הוכחות בשטח זה אפילו יותר טוב. אם יש משהו שעזר לי להתמיד כל יום - זה זה. ביום הראשון שעשיתי מדיטציה שמתי שעון על 20 דקות ולא יכולתי להמשיך אחרי 7. אבל אפילו באותו יום שמתי לשינויים קטנים: הייתי טיפ טיפה יותר סבלני, הומוריסטי. אולי יכולתי להקשיב טיפ טיפה יותר זמן. אולי היה לי טיפ טיפה יותר כוח רצון. שמתי לב שהמחשבות שלי היו טיפ טיפה יותר חיוביות. זה לא משנה בדיוק אבל עצם העבודה ששמתי לב לכל שינוי קטן עודד אותי ונתן לי המון מוטיבציה.


שימו לב מה קורה כשאתם מבצעים את ההרגל ונסו להתמקד בכל התחומים האנושיים (פיזי, רגשי, מנטלי, רוחני). איזה שינויים אתם רואים?


כמו שאמרתי, לא פספסתי אפילו יום אחד של מדיטציה אבל היו ימים שבמקום למדוט על הבוקר, תרגלתי מדיטציה לפני השינה, כך שיצא שעברתי יום שלם בלי מדיטציה. בימים האלה שמתי לב שהייתי טיפה יותר עצבני, הקשבתי לעצמי פחות, והייתי מבולגן יותר, לדוגמה. ימים כאלה, באופן אירוני, נתנו לי עוד יותר מוטיבציה להתמיד כי הם הוכיחו לי מה קורה כשאני 'מפספס' יום. ככה, סטיות מדרך הישר עוזרות לנו להישאר עליה.


יש עוד הרבה טריקים ליצירת הרגלים אבל זהו להפעם. מקווה שנהניתם ושתיישמו. נתראה בפסגה ;)


*התוכן במאמר מצומצם בשביל לשמור על האורך. צפו בסרטון לעוד.

 
 
bottom of page