top of page
התרגיל עוזר לנו להתאמן על גיוס של 100% מאיתנו ומהעוצמה שלנו לכיוון המטרות שלנו והדברים שאנחנו רוצים. הוא מאפשר לנו לכוון את המחשבות, תשומת הלב שלנו, הדיבור והפעולות שלנו - לאותו כיוון, ללא עכבות. צפו בסרטון בשביל להבין יותר ובשביל לקבל רעיונות ליישום ;)
עודכן: 20 באוק׳ 2019
בעקבות כמה סיפורים ששמעתי לאחרונה, עלה לי לכתוב את הפוסט הזה :)
אהבה רומנטית או 'התאהבות' היא אחת החוויות היפות ביותר בחוויה האנושית, אך היא טומנת מלכוד, ועליו ארצה לדבר כאן.
התאהבות שכזו נותנת לאדם (או לאישה) הצצה לגבהים שאדם יכול להגיע אליהם ולחוות - גבהים רוחניים, גבהים של אושר ואהבה, אך יש לשים לב - זוהי הצצה בלבד.
רגש האהבה מתרחש כתוצאה מפוקוס דומיננטי בדברים חיוביים ורצויים באדם אחר.
בסדנאות שהייתי מעביר, הייתי נותן למשתתפים לעשות רשימה כמה שיותר ארוכה של דברים שהם אוהבים באנשים, והרבה מהם גילו שהם חווים מעין התאהבות באדם. הניסיון שלי הראה לי שבאמצעות התרגיל הזה יכולתי תוך כמה דקות להרגיש אהבה שעולה על גדותיה לאנשים ש'שנאתי' עד אותו רגע (או לפחות טיפה כעסתי עליהם חח).
תרגול שכזה מאפשר להגיע לאותם גבהים בכוחנו שלנו, ומחזק אותנו, הופך אותנו לעצמאיים ומאפשר לנו למצוא אושר ואהבה ללא-תנאים (המשמעות האמיתית של המושג, אהבה שלא תלויה בתנאים חיצוניים, אפילו ההתנהגות של האדם השני). אותה התחזקות מושגת במדיטציה. האם מגלה שהאהבה נמצאת בתוכו, ואינה תגובה לאדם האחר.
אבל ב"התאהבות" מתרחשת תופעה שונה. שהיא יפה, אך מעט מבלבלת הרבה אנשים. בהתאהבות רגילה, אנו פוגשים אדם שמאוד קל לנו לאהוב. הוא שופע תכונות חיוביות מבחינתנו, והן בולטות כמו פצעונים על פנים של מתבגר (רק בקטע טוב… 🤔😂 ). מצד אחד, זהו אירוע יפהפה, משמח ומעורר תקווה. אך משום שכל כך קל לנו להתפקס בחיובי שבאחר, שרירי המיקוד שלנו מתחילים להתנוון.
אם תרגיל של מציאת דברים חיוביים באדם, או מדיטציה משולים לאימון במכון כושר, אז התאהבות משולה לשהייה בחלל, ללא כוח כבידה. בשני המקרים תוכל להרים משקלים מרשימים, אבל חוויה אחת מחלישה אותך בעוד השנייה מחזקת אותך.
כשאנו "מתאהבים" אנחנו הופכים להיות תלויים באדם השני - בנוכחות שלו, כדי להרגיש טוב ובהתנהגות שלו. אנחנו טועים וחושבים שהוא המקור לאושר ולאהבה שלנו כשבמציאות, הסיבה לאיך שאנו מרגישים הוא תמיד הצורה שבה אנו מתמקדים (בשלילי או בחיובי, ברצוי או בלא-רצוי).
נשמע רומנטי לחשוב שהאדם השני גורם לנו לאושר, אבל אותה אמונה גורמת מהר מאוד לכעס. אם אנו מאמינים שהאדם השני יכול לגרום לנו לאושר או לסבל, ברור שנכעס עליו כשהוא לא מבצע את "תפקידו" - לגרום לנו להיות מאושרים.
או אז, אנו מוצאים את עצמנו חסרי שליטה. אנחנו מגיבים לנסיבות ונותנים להם לקבוע איך אנחנו מרגישים (משהו "רע" קורה ואנחנו מרגישים רע, משהו "טוב" קורה, ואנו מרגישים טוב.)
אבל לדעתי, כולנו נולדנו לחופש וחופשיים אנחנו צריכים לחיות. והחופש הכי בסיסי שלנו הוא לבחור במה להתמקד (פוקוס), לבחור איך אנחנו מפרשים ואיך אנחנו מסתכלים על מה שאנו רואים, וכך תמיד ליצור חוויות רגשיות מעצימות. העולם הוא פשוט אוצר של הזדמנויות להעריך, לאהוב ולהגיד תודה, וכשמשהו או מישהו לא מתנהגים כמו שהיינו רוצים - זוהי תמיד ברכה, כי היא מאפשרת לנו לאתגר את עצמנו ואת האהבה שלנו וללמוד לאהוב יותר ולהיות מאושרים ללא תנאים :)
חיי הרווקות אומנם בודדים לפעמים אבל הם טומנים בחובם הזדמנות למצוא אושר וסיפוק עצמאיים בחיים, שלא תלויים באחרים. אין אדם מושך, לדעתי, כמו אדם מאושר והרבה פעמים בשיא האושר והסיפוק העצמאיים אנחנו אכן מושכים בן או בת זוג. האתגר הוא לא להפוך את הפרס למפלה ;)
bottom of page