הטעות הכי גדולה שאנשים עושים עם קואוצ'ינג (ואיך להימנע ממנה)

דמיינו שאתם צריכים להסביר למישהו על תחום שאתם *ממש* מבינים בו. תבחרו תחום פרקטי, כמו אימונים, העבודה שלכם, או אפילו בישול/ שופינג. והוא מתחיל מאפס. אם תסבירו את כלללל מה שאתם יודעים כנראה שהוא יאבד אתכם.

או שהוא בכלל לא יזכור מה היה השלב הראשון. הוא עלול להרגיש שכל העניין גדול עליו או מסובך מדי. או שזה לא בשבילו. אין לו זמן. יותר מדי מחוייבות וכו' וכו'. יצא לי ללמד הרבה אנשים בתחומים שונים ומה שלמדתי זה לא לנסות להפיל על אנשים את כל מה שאני יודע אלא לתת להם רק את הצעד/ים הראשון/ים. כי מה שלמדתי מניסיון (גם אתם למדתם את זה במקרה?) זה שאם אני מספר להם על כל השלבים, הם לעולם לא יתחילו.

אז פתרנו את הבעיה הזו. כל הכבוד! אבל אז, כמו בחיים, כשפותרים בעיה אחת, אנחנו נתקלים באתגר הבא (אחרת איך נהיה מאסטרים?). האתגר הבא הוא שהתלמיד/ המאומן המתחיל ייתקל בבעיה, או בקושי. וזה בטוח יקרה. כי זה חלק מהתהליך.

הביטו רגע בגרף שבסרטון (3:50). זהו גרף ההצלחה. הוא מתאר התפתחות של חברות, של מניות ושל הרבה דברים אחרים. הנפילות, הכשלונות והטעויות הם חלק ממנו. הם חיוניים להצלחה ולהתקדמות, אבל על זה בפעם אחרת.

המתאמן החדש ייתקל באתגרים והטעות שהרוב עושים (מניסיון) היא זו: הם חושבים לעצמם: "המורה/ הקואוצ'ר טעה." או "זה לא בשבילי. זה לא עובד. אני צריך משהו אחר. המורה לא טוב וכו'."

אלו המסקנות שרוב האנשים מגיעים אליהם וקולם יותר לא נשמע. הם לא יוצרים קשר כי הם מניחים שמה שהמורה נתן להם את כל מה שהיה לו לתת, את כל מה שהוא יודע.

אני תמיד משתדל להניח שאם מישהו נתן לי עצה, או לימד אותו משהו - אז קיבלתי 1% מהידע שלו. יש לו עוד הרבההההה להציע לי. התשובה היא תמיד לחזור. לחזור עם הבעיה, לחזור עם הקושי. בוא ניקח דוגמה:

אני אשלח מישהו לעשות מדיטציה והוא יגלה שהוא לא עשה שום דבר אחר חוץ מלחשוב. מה שהוא לא יודע זה שאין אדם שלא חושב בזמן מדיטציה. כל הפואנטה במדיטציה הוא לחשוב, בשביל להתאמן בלהחזיר את תשומת לנשימה (תלוי במדיטציה.) ומשתפרים בזה עם הזמן - הרעיון הוא להמשיך לתרגל. אבל הוא לא לעולם לא ישמע את זה. הוא יפסיק ולא ייצור קשר.

אולי אדבר עם מישהו על החשיבות של לקרוא ספרים. אבל הוא יגלה שהוא סיים את הספר והוא לא זוכר ממנו כלום. שלא לדבר על ליישם. אבל מה שהוא לא יודע זה שעצם התובנה הזו תגביר את הריכוז שלו בפעם הבאה. ספרים טובים נועדו שיחזרו אליהם מכיוון שאנחנו מסוגלים לקבל מספר (או מכל יצירת אומנות אמיתית) רק מה שאנחנו מוכנים לו. יש ספרים שקראתי 20 עם והרבה שקראתי 3-5 פעמים. הוא לא ישמע את זה כנראה.

אולי נקבע שהוא הולך להתחיל לאכול בריא. הוא יתחיל אבל יגלה שזה לא טעים לו: "החיים קצרים ויותר חשוב לי להנות מהדברים הקטנים, כמו אוכל, מאשר להיות בריא." אבל מה שהוא לא יודע זה שתוך 20-30 יום בלוטות הטעם מתרגלות ואוכל בריא הופך להיות אפילו יותר טעים ממה שאוכל-לא-בריא היה אי פעם. (משהו שהרבה אנשים לא יודעים… אם תרצו לשמוע על זה עוד, דברו איתי ;) )

אלה היו שלוש דוגמאות לקשיים שאדם יכול להיתקל בהם כשהוא מתחיל משהו אבל יש עוד אלפים לאורך הדרך. ואי אפשר לדעת במה אדם ייתקל, אז לא רלוונטי לנסות להזהיר אותו מראש ברוב הפעמים. הפיתרון - לחזור ולשאול, להציג את הבעיה. אתם תופתעו ;)

(הצגתי צד אחד של הפיתרון. הפיתרון של נותן העצה/ הקואוצ'ר הוא ליצור קשר אחרי כמה ימים מתוך ידיעה שהאדם נתקל בקושי.)

*התוכן במאמר מצומצם בשביל לשמור על האורך. צפו בסרטון לעוד.